מעבר דירה

 וגם הפעם אני ממיינת ציוד תינוקות

ולמרות כל מה שקרה לי עדיין העניין אינו סגור

אך מצאתי כוחות 

ומסרתי. את כל הבגדים. את מיטת התינוק שישנו בה רוני ומאור. המובייל ששירת אותם. זרקתי את העגלה שלהם. מסרתי את בגדי ההריון. את הטרמפולינה. את המנשאים והמצעים למיטת תינוק. את כל הצעצועים.

במחשבה מסוימת שסגרתי מעגל ואני חופשיה.

והשארתי לעצמי למזכרת קופסא אחת בלבד. עם ג'ינס הריון בודד. ועם חזיות הנקה. וחולצת ההנקה האהובה עלי. ועם משטח החתלה מהשידה שמזמן איננה. ושלושה מנשאים אהובים שמהם לא הצלחתי להפרד. ושני סטים של בגדי תינוקות שלבשו רוני ומאור. והשמיכה שכיסתה את שניהם. וכמה צעצועי תינוק אהובים. וזהו.

ואני בספק מה הצמצום אומר.

כי כששמרתי את המנשאים, ואת חזיות ההנקה ידעתי שלא השתחררתי. וזה לא רק למזכרת. ואולי זה לא סוף הסרט.

ובעצם אפשר לרצות ולא לרצות עוד ילד בו זמנית.

והלוואי תבוא המנופאוזה ותפטור אותי מהסרט לתמיד.