על פרחים וציפיות
לאחרונה אני בהפסקה מסוג מסוים. מההשקעה הבלתי פוסקת בכולם פרט לעצמי. מהציפייה לקבל דברים שאי אפשר. אבל מתברר שגם בהפסקה מציפיות את מצפה והיום כשישנתי אחרי משמרת לילה מישהו הניח על הכרית לידי זר ורדים אדומים עם לב ופתק מרוני לאמא ההכי טובה ולמרות שזה היה צריך להיות ברור לי אני הולכת ומודה על הזר לאיש שממנו לא ציפיתי לדבר והוא עונה לי - הזר מרוני ולא ציפיתי שזה יכאב... ולא ציפיתי ליד הכאב להרגיש מפונקת כי הרי בזמן שישנתי האיש טיפל בילדים וניקה. ובעצם לא היתה סיבה שיביא לי ורדים אדומים של אהבה דווקא היום. ואני אמורה לשמוח בעצם שילדתי בת השבע מפנקת את אמא בפרחים לשישי. אז מה שמצאתי זר ורדים אדומים על הציפית?