להסתובב וללכת

 

לעזוב את הכל ולעוף לחמישה ימים לבד

לסוג טיול שאמא היתה אוהבת

אבל לעשות בו הכל כמו שאני רוצה, לגמרי הפוך

להתפרע עם עצמי

לצחוק, להשתולל, לעניין את עצמי עם עצמי

ולא להתגעגע לאף אחד,

ולא לרצות חברה של איש

ולא להיות חייבת לעשות כלום.

והגילוי הגדול ביותר - הוא כמה שהגוף שלי עייף.

שרק אחרי ארבעה ימי מנוחה, קמתי בבוקר והרגשתי בריאה בגוף. לא עייפה. מלאת כוח.

כמה התגעגעתי להרגשה הזאת.

כמה מהר היא נעלמה, לילה אחד של טיסה ולילה אחד של מאור, והיא איננה.

וכמה קשה יהיה להשיג אותה שוב, ביומיום.