לא, לא להבהל, לא אצלי. כתבתי פוסט לגבי תמיכה בחברה לאחר לידה שקטה, נראה לי ראוי לשמור אותו כאן, כמו שהוא. אז ככה, אני פשוט אשפוך כל מה שעולה לי, בלי פילטרציה. מה לא להגיד בשום פנים ואופן: זה לטובה, יש לזה משמעות נסתרת, זה שיעור, זה תיקון לנשמה. זה עדיף מאשר ילד נכה/חולה/כל דבר. עדיף ילד חי. כנ"ל לגבי מזל, אם היה מזל הייתי יולדת ילד חי. כל דיבור על ילדים נוספים. זה לא במקום, זה לא מוחק, וזה לא מפצה. נ.ב. גם ילדים קיימים זה לא מפצה, ולא תמיד מנחם. נ.נ.ב. זה נורא מפחיד, לחשוב על עוד הריון. הריון זה לא דבר בטוח. לא לדבר על ילדים והריונות של אחרות. לא של מכרות, לא של סלבריטיז, לא פרסומות ולא קומדיות רומנטיות. ל-פ-ל-ט-ר כמה שאפשר. כמובן לא להסתיר דברים גדולים וחשובים כמו הריון של אחותך נניח אבל לציין ביובש ולעבור הלאה לנושא אחר. לא, אבל ממש לא להתלונן כמה קשה זה בהריון, בלידה, עם תינוק, עם שלושה ילדים, עם תשעה ילדים, עם ילד מיוחד.... שום דבר לא יכול להיות יותר קשה מלידה שקטה. כל לידה מזעזעת ולילות חסרי שינה עם תאומים לא משתווים לזה. לא להתלונן. להודות ולהעריך כל רגע. ...
תגובות
הוסף רשומת תגובה