בית המשוגעים שלי במילותיה של נתנאלה2


רוב המיטות מתמלאות ומתפנות לאחר מספר חודשים, סדין חדש, שמיכה צבעונית,

כדור שניים ביום, החולות כאן משוחררות לשישי שבת, הן אינן מסוכנות לציבור,

 גם הרופאים אינם חוששים מהן.

 יש להן ביקור חולים - כמעט בכל שעה משעות היום.

 והלבוש שלהן חופשי, שתהיה הפרדה,בינן לבין ההן, האחרות.....

על המיטות ליד החלון, שאלת?

 לא מותק, לא כדאי לך לדעת, או לגעת, או להתקרב!

אלה המיטות של ה"מסוכנות" האחרות! אלה נמצאות במצב הכי קשה.

 5 כדורים ביום, זריקות, לפעמים שתיים ביום, יש להן ליד המיטה שלט עם השם שלהן

לעיתים תשמעי זעקות בוקעות בלילות מהאחרות,

 הרופאים מכירים אותן בשם,

 הן אינן משוחררות הביתה בשישי שבת, הן כמו בכלא כאן,

חייבות ללבוש את הכותונת, שלא יברחו שלא יתבלבלו.

הן אינן מורשות לצאת החוצה, ולכן הן ממוקמות ליד החלון.

 שיראו אור יום,

 לראות ולא לגעת,

 ומדי פעם בפעם הן מביטות בקינאה במי שפוסעת חרש החוצה,

 עם בטן עגולה או עם תינוק בידיים,

 באותו הלילה הכי קשה להן להרדם,

 לי יש שלט שם חקוק באותיות זהב,

 ולך?


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אושר קשה

לגו

מה שנכתב בשביעי לפברואר